עולם דוחות הבנייה מלא במונחים שנשמעים דומים אבל אומרים דברים שונים לגמרי. ריכזנו כאן את העיקריים, בשפה של בני אדם — בלי לדבר משפטית ובלי להסתבך.
ביקורת תקופתית של המתכנן — אדריכל או מהנדס — שבודקת שמה שנבנה נאמן לתוכניות ולהיתר. תפקיד שמגיע באבני דרך, לא כל יום. מדריך מלא לפיקוח עליון ←
נוכחות רציפה באתר, לרוב של מפקח מטעם המזמין, שבודק את איכות הביצוע היומיומית מול המפרט. לא מחליף את הפיקוח העליון — משלים אותו.
ניהול לוחות הזמנים, התקציב והממשקים בין כל הגורמים. שונה מפיקוח: מנהל הפרויקט דואג שהכל יזוז, לא בודק התאמה לתכנון.
המסמך שמתעד ביקור באתר — מה נבדק, מה תקין, אילו סטיות נמצאו ואילו הוראות ניתנו. הזיכרון הרשמי של הפרויקט. איך כותבים דוח פיקוח ←
אישור הניתן ממש לפני יציקת בטון, אחרי בדיקת הזיון, הכיסוי והתבניות. בדיקה בלתי הפיכה — אחרי היציקה כבר אי אפשר לראות מה בפנים. מדריך לאישור יציבות ←
אישור הנדסי שמבנה או אלמנט יציב מבחינה קונסטרוקטיבית. חתימה שנושאת אחריות אמיתית — לא חותמים על מה שלא ראו.
מסמך שמקבע את מה שסוכם בפגישה — החלטות, משימות עם בעל אחראי ותאריך, ונושאים פתוחים. החלטה שלא נכתבה בו, פשוט לא קרתה. איך כותבים סיכום פגישה ←
בחינה שיטתית של מבנה וסביבתו לאיתור סיכונים, נפוצה במיוחד במוסדות חינוך ומבני ציבור. תוצרו דוח עם ממצאים לפי רמת חומרה. מדריך למבדק בטיחות ←
בדיקה שמבנה נגיש לכל המשתמשים — לרוב לפי ת״י 1918 ותקנות הנגישות. תחום של סנטימטרים: "כמעט תקין" נחשב לא תקין. מדריך למבדק נגישות ←
התקן הישראלי לנגישות הסביבה הבנויה, המחולק לכמה חלקים לפי נושא — דרישות כלליות, תנועה, אלמנטים במבנה ועוד.
אי-התאמה בין מה שנבנה למה שהיה אמור להיבנות — לפי התכנון, התקן או חוק המכר. ליקוי מתועד היטב הוא כזה שאפשר לדרוש עליו תיקון.
לפי חוק המכר (דירות), התקופות שבהן הקבלן אחראי לתקן ליקויים. לסוגי ליקויים שונים יש תקופות שונות — בודקים לכל מקרה. מדריך לדוח בדק בית ←
מוטות הפלדה בתוך אלמנט בטון, שנותנים לו חוזק במתיחה. נבדק לפני היציקה — קטרים, מספר מוטות, מרווחים וכיסוי.
עובי הבטון שמגן על הזיון מפני חלודה ואש. כיסוי חסר הוא ליקוי שמתגלה שנים אחר כך, כשהברזל מתחיל להחליד.
שלב מוגדר בביצוע — יסודות, שלד, גמר — שבו נעצרים לבדוק לפני שממשיכים. פיקוח עליון עובד לפי אבני דרך.